לחיות זה בצד זה בירושלים

לא עובר יום ללא אזכור קונפליקט, אלימות ושפיכות דמים בירושלים, הקדושה לשלוש הדתות. בחודש האחרון במיוחד, מקום יפה זה, משכנם של השלום והנביאים, היה עד לאירועים מחרידים שבהם אנשים נדרסו על ידי מכוניות, הותקפו בסכינים, גרזנים ורובים, וחפים מפשע אבדו את חייהם.

יהודים המתפללים לאלוהיהם בבתי הכנסת, מרכינים ראשיהם בדבקות, הפכו למטרה רק בגלל היותם יהודים. הקוראן מתייחס למסגדים, בתי כנסת וכנסיות כמקומות הזוכים להגנת האל (קוראן 22:40) ועל כל המוסלמים מוטלת החובה להגן עליהם. הריגת חפים מפשע או פגיעה בהם מהווה חטא - רצח - בעיני האמונה שלנו.

אני רואה בגינוי בלבד של אכזריות כזאת הצהרה חלשה מאד. אני מאמין שמעשים כאלה מהווים רשעות צרופה, זוועה ואכזריות. לבצע פשעים מרושעים כאלה בשם האל, להצדיק או להלל אותם, תוך ביטוי שמחה על מותו של יהודי, הם מעשים המנוגדים לחלוטין לרוח האמיתית של האסלאם.

כמובן שאחינו הפלשתינאים עברו הרבה כאב. הרבה דם של חפים מפשע נשפך והם סבלו בגלל מדיניות מסויימת של מנהיגים ישראלים ופלשתינאים כאחד. אך טרור לעולם אינו לגיטימי, ולעולם אין להציג אותו ככזה, ולא משנה הסיבה.

מחאה צריך לבטא במילים, לא בהרג ופצצות. הרג במודע ובמתכוון של אנשים חסרי מגן הבאים לעבוד את אלוהים בבית כנסת, ושחיטתם באכזריות, הוא המדרגה הנמוכה ביותר של פחדנות בזויה.

על כל מוסלמי מוטלת האחריות לתמוך באמת ובצדק. האל תובע בקוראן: "הוי המאמינים, היו נוהגים בצדק והעידו בפני אלוהים, ולו גם נגד עצמכם ונגד ההורים וקרובי המשפחה..." (קוראן 4:135) וגם: "...ואל תגרום לכם טינתכם לאנשים לנהוג באי-צדק. נהגו בצדק, כי אין קרוב מזה ליראת שמיים..." (קוראן 5:8).

מבט חד-צדדי על האירועים או נקיטת עמדה משוחדת לטובת אנשים השייכים לעמך או לדתך אינם מתיישבים עם הצדק, ההגיון והמצפון הישר. על כן חייב אדם להיות הגון ומוסרי בכל מצב ולשקול את הדברים בהגיון.

כמובן שאין עם או אומה החפים מכל טעות. הישראלים עלולים לעשות שגיאות, אך אסור לעשות לעם שלם דמוניזציה, פשוטו כמשמעו, להפוך אותם למטרות או להשתמש בהם ככלים להסתה באמצעות שימוש בהגזמות, שקרים והשמצות. היהודים סבלו מדיכוי במשך 3,000 שנה; קיימת שנאה ליהודים בכל רחבי העולם, והם סבלו מעוול וגורשו מכל מקום שחיו בו.

אין הדבר מתיישב עם היותך מוסלמי להטיל אימה עליהם בארץ אבותיהם, במקום שהם מבקשים לחיות לצד המוסלמים. מדינת ישראל תישאר קיימת, והמדינה הזאת תתקיים עד ליום הדין; היהודים יחיו באזור הזה כפי שהאל הבטיח להם גם בתורה וגם בקוראן.

באותה מידה, אין הצדקה דתית להתקפה על הרב יהודה גליק, שהיה האורח שלי באיסטנבול, ואין הצדקה לתיאור האחראים למעשה המרושע הזה כ"גיבורים". הרג במזיד של אדם בלתי חמוש, חף מפשע וירא שמיים, המאמין באחדות האל ומקדיש את כל זמנו לזכירת האל, אינו מעשה גבורה אלא רצח ורשע צרוף. אין במעשה הזה שום דבר הראוי לשבח. אין לחגוג חוסר מוסריות ומרד נגד הקוראן.

הטענות הבלתי מציאותיות שכמה אנשים משמיעים כאילו הישראלים מבקשים להרוס את מסגד אל-אקצה או למנוע ממוסלמים לקיים שם את פולחנם, עלולות להפוך למתקפות מכוערות של אנשים בעלי נטיות לאלימות ושנאה, כפי שקרה בהתקפה על הרב גליק. אין זה ראוי שחלק מהתקשורת וכמה דמויות צבוריות משתמשים באל-אקצה לצורך פרובוקציה דתית. זו אחריות כבדה בעיני האל.

בראש ובראשונה, מה שמתחולל שם הוא מתח בלתי נחוץ ומלאכותי. זהו בית האלוהים, ולפיכך נוצרים ויהודים, כמו גם מוסלמים, צריכים לקבל אפשרות לבוא ולהתפלל שם. אין לאיש זכות להגיד לזולתו לא להכנס ולהתפלל שם. אפילו אתאיסט יכול להכנס למקום שהאל הגדיר כקדוש, ולהרגיש שם יראה ואהבה.

נכון הדבר שהשאיפה לבנות מחדש את מקדש שלמה מניעה את החזון היהודי לגבי המקדש על ההר; וכן, השאיפה המקורית אכן תיבנה בכל הדרה ויופיה בשטח הנרחב ליד מסגד אל-אקצה. אולם, זה יקרה כאשר נביא ביחד את שלטון השלום והאהבה, וזה יהיה מקור לשמחה עבור המוסלמים.

מה שאינו ידוע למוסלמים רבים הוא שגם יהודים מקווים ומצפים להתפלל ביחד עם מוסלמים, ככתוב בתנ"ך:

"וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי  כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים." (ישעיהו נ"ו, ז')

אין הדבר תואם את רוח האסלאם למנוע מיהודים אפילו להכנס לחצר של מסגד אל-אקצה, למנוע מהם להתפלל שם בשקט ולעשות דמוניזציה אפילו לילדים יהודים. שנאה עוורת ליהודים אינה ראויה ואינה הוגנת.

מצד שני, אף מוסלמי אינו רשאי להסכים שמסגד אל-אקצה ישמש להפגנות וקרבות אבנים ובקבוקי תבערה. זה חטא וחילול כבודו של המקום הקדוש. זה ביתו של האל, מקום פולחן, ועליו להיות מקום של שלום ושלווה.

משום כך חשוב מאד שהתקשורת תימנע מפרסום ידיעות שמטרתן להסית ושהמנהיגים יימנעו משימוש בשפה מלהיטת יצרים שתסעיר ותרתיח את אנשיהם. על אירועים כאלה יש לדווח מנקודת מבט רציונלית ואובייקטיבית שתעודד שלום ותאפשר ביקורת עצמית. על כולם להתאמץ למנוע פילוגים בין בני ישמעאל ובני יעקב (ישראל) ולסכל את תחבולות השטן.

מספר המוסלמים והיהודים השואפים לשלום חייב לגדול, והם צריכים להבין שחיים משותפים צריכים להתבסס על אהבה. לכן מוסלמים חייבים להיפטר מהשפעת הקנאות ביחסם ליהודים ולפעול לאור הקוראן.

יתר על כן, יהודים צריכים להמנע מזיהוי האסלאם עם הקיצוניות הפנאטית, אלא תמיד לבקש שלום ופיוס עם המוסלמים האמיתיים של הקוראן.

http://www.jpost.com/Opinion/When-will-Jerusalem-know-peace-383186