פרק שביעי
פירושים מטעים של מאובנים

שני תרשימים שונים לחלוטין זה מזה של האדם מיאווה, מספקים דוגמה טובה לפירוש המאובנים על-ידי אבולוציוניטטים כיד הדמיון הטובה עליהם.

משמאל: תרשים של מורים ווילסון (״מקוף לאדם: החיפוש אחר מוצא האדם״ מאת הרברט וונז־ת׳(wendth))
מימין: תרשים של סטיבן סטנלי
(Human Origins)

לפני שניכנס לפרטים של מיתוס האבולוציה האנושית, עלינו לציין את שיטת התעמולה ששכנעה את הציבור ברעיון שיצורים שחציים אדם חציים קוף חיו בעבר. שיטת תעמולה משתמשת ב"שחזורים" שנעשו בהתייחסות למאובנים. ניתן להסביר שחזורים כציור תמונה או כבניית דגם של דבר חי על בסיס עצם בודדת – לעתים רק חלק ממנה – שנתגלתה בחפירות. "אנשי-הקוף" המוצגים בעיתונים, בכתבי-העת או בסרטים, מהווים כולם שחזורים.

מאחר שהמאובנים שנמצאו הינם לרוב שבורים וחלקיים, כל השערה המסתמכת עליהם אינה יכולה להיות ודאית.. לאמתו של דבר, השחזורים (ציורים או דגמים) שנוצרו על-ידי האבולוציוניסטים על-בסיס שרידי מאובנים, נעשו בדיוק באופן ספקולטיבי כדי לתָקֵף את הנחת-היסוד של האבולוציה. דייויד ר. פילבים (Pilbeam ), אנתרופולוג בולט מאוניברסיטת הארוורד, הדגיש עובדה זו באומרו: "לפחות בפליאונטולוגיה, הנתונים עדיין כל כך דלים, שלתיאוריה יש השפעה כבדת-משקל על הפירושים. בעבר, התיאוריות שיקפו בבירור את האידיאולוגיות הנוכחיות שלנו במקום את הנתונים הממשיים". 62 הואיל ואנשים מושפעים מאוד ממידע חזותי, שחזורים אלו משרתים בצורה הטובה ביותר את מטרת האבולוציוניסטים, קרי, לשכנע אנשים שיצורים משוחזרים אלו באמת התקיימו בעבר.

כאן המקום להדגיש נקודה אחת במיוחד: שחזורים המסתמכים על שרידי עצם יכולים לחשוף רק את המאפיינים הכלליים ביותר של היצור, מאחר שהמאפיינים המורפולוגיים המיוחדים באמת של כל בעל-חיים הינם רקמות רכות, שנעלמות במהירות לאחר מוות. לכן, הודות לאופיים הבלתי ודאי של פירושי הרקמות הרכות, הציורים או הדגמים המשוערים נעשים תלויים באופן מוחלט בכוח הדמיון של האדם היוצר אותם. אירנסט א. הוטן (Hooten ) מאוניברסיטת הארוורד מסביר את המצב באופן הבא:

"הניסיון לשחזר את החלקים הרכים הינו משימה בעלת סיכונים גדולים אף יותר. השפתיים, העיניים, האוזניים וקצה האף, אינם משאירים כל סימנים על החלקים הגרמיים שמונחים ביסודם. אתה יכול באותה קלות לעצב על גולגולת של אדם ניאנדרתלי את מבנה הפנים של שימפנזה או את תווי הפנים של פילוסוף. לשחזורים משוערים אלו של סוגי אדם קדמוניים יש ערך מדעי קלוש והם נוטים רק להטעות את הציבור...כך שאל תשים מבטחך בשחזורים." 63

THREE DIFFERENT RECONSTRUCTIONS BASED ON THE SAME SKULL

הו פי נ! ב Sunday Times בחמישה באפריל, 1964

תרשים של מורים ווילסון (Wilson)

שחזור של נ. פארקר (Parker), נשיונל גיאוגרפיק, ספטמבר 1960

לאמתו של דבר, חסידי תורת האבולוציה בודים "סיפורים" לא הגיוניים כל כך, עד שהם אפילו משייכים פנים שונות לאותה גולגולת. שלושת ציורי השחזור השונים שנעשו למאובן המכונה "אוסטרלופיתקוס רופוסטוס" (Australopithecus robustus ), מהווים דוגמה מפורסמת למעשה זיוף מסוג זה.

הפירוש המשוחד של המאובנים והסילוף הגמור של שחזורים דמיוניים רבים מעידים על התדירות הגבוהה בה נאלצו אבולוציוניסטים להיעזר בתחבולות. עדיין, מעשה זה נראה תמים בהשוואה להונאות המחושבות שבוצעו בהיסטוריה של האבולוציה.

תרשימים דמיוניים ומתעתעים

נשיונל גיאוגרפיק, מרס 1996

אנציקלופדית " Junior Larousse ", כרך 1, עמ' 96

אנציקלופדית " Junior Larousse ", כרך 1, עמ' 94

בתמונות ובשחזור,ם, מעצבים האבולוציוניטטים באופן מכוון את המאפיינים שאינם משאיר,ם למעשה כל עקבות במאובנים כגון מבנה האף והשפתיים, צורת השיער, צורת הגבות ויתר שיער הגוף, באופן שתומך באבולוציה. הם אף מכינים תמונות מפורטות המתארות צוריםי דמיוניים אלו בפעילויות מחיי היום יום שלהם, כגון צעידה עם משפחותיהם, ציד, ועוד. למרות זאת, תרשימים אלו כולם תוצרי פרי דמיון ואין להם ייצוג של ממש בתיעוד המאובנים.

ביבליוגרפיה

62 David R. Pilbeam, "Rearranging Our Family Tree", Nature, June 1978, p. 40.
63 Earnest A. Hooton, Up From The Ape, New York: McMillan, 1931, p. 332.