האינפורמציה שנבחנה לאורך הספר הבהירה לנו לא רק שתיאורית האבולוציה נטולת בסיס מדעי, אלא שטיעוניה עומדים בניגוד לעובדות המדעיות. במילים אחרות, הכוח המניע המשמר את קיומה של תיאורית האבולוציה איננו המדע. התיאוריה מוחזקת אמנם על-ידי כמה "מדענים", אולם מאחוריה פועלת השפעה אחרת שאיננה מדעית.
השפעה אחרת זו היא הפילוסופיה המטריאליסטית.
פילוסופיה מטריאליסטית הינה אחת האמונות העתיקות ביותר בעולם, והיא מניחה את קיומו של חומר כעיקרון יסוד. בהתאם להשקפה זו, החומר קיים מאז ומעולם, וכל דבר שקיים בעולם מורכב מחומר. השקפה זו מבטלת כמובן, את אפשרות האמונה בבורא, משום שאם חומר היה קיים תמיד, אזי לא ייתכן קיומו של בורא (שאינו עשוי מחומר) אשר ברא את אותו חומר. לפיכך, המטריאליזם עוין את כל סוגי האמונות הדתיות אשר שמות אמונן באל.
השאלה המכרעת, אם כך, היא מידת נכונותה של נקודת המבט המטריאליסטית. אחת השיטות המקובלות לבדיקה האם פילוסופיה הינה נכונה או כוזבת היא לבחון את הטענות שהיא מציגה אודות המדע באמצעות שימוש בשיטות מדעיות. לדוגמה, פילוסוף שחי במאה העשירית עשוי היה לטעון שקיים עץ אלוהי על פני שטח הירח ושבמקור, צמחו כל היצורים החיים כמו פירות על ענפיו, ולאחר מכן נשרו אל פני אדמת כדור הארץ. ייתכן שחלק מהאנשים היו נמשכים לפילוסופיה זו ומאמינים בה. אולם במאה ה-20, בתקופה בה האדם הצליח כבר להלך על הירח, אין זה אפשרי להחזיק ברצינות באמונה מסוג זה. שיטות מדעיות יכולות כיום לקבוע אם עץ כזה קיים או לא, וזאת באמצעות תצפית ומחקר.
אנו יכולים לבחון את הטענה המטריאליסטית בעזרת שיטות מדעיות: האם חומר אכן היה קיים מאז ומתמיד? האם חומר זה יכול לארגן את עצמו ולגרום להיווצרות החיים ללא בורא שאינו עשוי מחומר? מרגע שאנו עושים זאת, אנו נוכחים שהמטריאליזם קורס, משום שלרעיון שחומר היה קיים מראשית כל הזמנים כבר הושם קץ על-ידי תיאורית המפץ הגדול שמראה כי היקום נוצר מתוך לא כלום. הטענה שחומר ארגן את עצמו ויצר חיים, מכונה "תיאורית האבולוציה" – ואותה הספר הנוכחי בוחן וכבר הספיק להוכיח את קריסתה.
עם זאת, אם מישהו נחוש בדעתו להאמין לפילוסופיה המטריאליסטית ולהתמסר לה בעדיפות עליונה, אזי הוא יפעל אחרת. אם הוא בראש ובראשונה מטריאליסט, ורק לאחר מכן מדען, הוא לא יזנח את המטריאליזם נוכח הפרכת האבולוציה בידי המדע. להיפך. הוא ינסה להיאחז ולהגן על המטריאליזם בעזרת ניסיון לתמוך באבולוציה, ויהי מה. זהו בדיוק המצב המביך שאבולוציוניסטים המגנים על תיאורית האבולוציה נתונים בו כיום.
נקודה מעניינת במיוחד היא שמפעם לפעם, האבולוציוניסטים עצמם מודים בעובדה זו. חוקר הגנטיקה המפורסם ואבולוציוניסט גלוי לב, ריצ'רד ק. לבונטין (Lewontin ) מאוניברסיטת הארוורד, הודה שהוא "קודם-כל מטריאליסט ורק אחר-כך מדען" במילותיו:
"אין זה שבאופן כלשהו השיטות ומוסדות המדע מאלצים אותנו לקבל את ההסבר המטריאליסטי של העולם הפנומנאלי, אלא להיפך. אנו כפויים על-ידי נאמנות אפריורית לעקרונות מטריאליסטים ליצור מערכת של חקירה ושל מושגים שמייצרת הסברים מטריאליסטים, לא חשוב עד כמה הינם מנוגדים לאינטואיציה ולא חשוב עד כמה הינם תמוהים לחסרי הניסיון. יתר על כן, המטריאליזם הינו מוחלט, כך שאיננו יכולים להתיר כל דריסת רגל אלוהית בפתח.." 181
המונח "אפריורי" שלבונטין נקט בו בהקשר זה הינו חשוב מאוד. מונח פילוסופי זה מתייחס להנחה מראש שאיננה מבוססת על שום ידע מחקרי. מחשבה הינה "אפריורית" כשאדם מתייחס אליה כנכונה ומקבל אותה ככזו גם בהיעדר כל אינפורמציה המאשרת אותה. כפי שהאבולוציוניסט לבונטין מציין בכנות, מטריאליזם מהווה מחויבות "אפריורית" עבור אנשי האבולוציה שמנסים לאורה להתאים את המדע לדעה מוקדמת זו. מאחר שמטריאליזם מחייב בהכרח התכחשות לקיומו של בורא, חסידיו מאמצים את האלטרנטיבה היחידה שעומדת לרשותם, קרי, תיאורית האבולוציה. אין זה משנה למדענים אלו שהאבולוציה הוזמה על-ידי עובדות מדעיות, משום שהם קיבלו אותה "אפריורית", כאמת לאמתה.
התנהגות משוחדת זו מובילה את האבולוציוניסטים לאמונה ש"חומר נטול-מודעות עיצב את עצמו", אמונה המנוגדת לא רק למדע, אלא גם להיגיון. פרופסור לכימיה ומומחה לדנ"א מאוניברסיטת ניו-יורק, רוברט שפירו, אותו ציטטנו קודם, מסביר את אמונת האבולוציוניסטים ואת הדוגמה המטריאליסטית המונחת ביסודה באופן הבא:
"עיקרון אבולוציוניסטי אחר דרוש לפיכך כדי להעביר אותנו מעבר לפער שבין תערובות של כימיקאלים טבעיים פשוטים לבין המשכפל היעיל הראשון. עיקרון זה עדיין לא תואר בפרוטרוט או הודגם, אך הוא נחזה מראש וקיבל שמות כמו אבולוציה כימיקאלית וארגון החומר מכוח עצמו. קיומו של העיקרון מונח כמובן מאליו בפילוסופיה של המטריאליזם הדיאלקטי, וכך יושם על-ידי אלכסנדר אופארין בספרו מוצא החיים 182..
התעמולה האבולוציוניסטית, אותה אנו פוגשים באופן קבוע באמצעי התקשורת המערביים ובכתבי עת מדעיים מפורסמים ו"מכובדים", הינה התוצאה של נחיצות אידיאולוגית זו. מאחר שאבולוציה נחשבת להכרחית, היא קיבלה מעמד של ”פרה קדושה" בקרב החוגים שמציבים את הסטנדרטים של המדע.
יש מדענים המוצאים את עצמם בעמדה בה הם כפויים להגן על תיאוריה דחוקה זו, או לפחות להימנע מהבעת דעות כנגדה אם ברצונם לשמר את שמם הטוב. במדינות מערביות, אנשי אקדמיה צריכים לפרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים על מנת להשיג כהונת פרופסור ולהבטיח אותה. כל כתבי העת העוסקים בביולוגיה מצויים תחת פיקוח של אבולוציוניסטים, והם אינם מתירים פרסום של מאמרים אנטי אבולוציוניסטיים כלשהם. לכן, ביולוגים חייבים לנהל את מחקרם תחת השליטה של תיאוריה זו. גם הם מהווים חלק מהממסד הרואה את האבולוציה כנחיצות אידיאולוגית, ועקב כך, תומכים בצורה עיוורת ב"צירופי המקרים שלא ייתכנו" שהוצגו עד כה בספר זה.
ביולוג גרמני ואבולוציוניסט בולט, הוימאר וון דיטפורת' (Ditfurth ), משמש דוגמה טובה להשקפה מטריאליסטית דוגמאטית זו. לאחר שאזכר דוגמה להיווצרות המורכבת ביותר של חיים, אמר את הדברים שלהלן בנוגע לשאלה האם היווצרות זו יכלה להופיע צורה מקרית או לא:
"האם הרמוניה שכזו שצומחת רק מתוך צירופי מקרים תיתכן במציאות? זוהי השאלה הבסיסית של האבולוציה הביולוגית כולה. מענה לשאלה זו בנוסח "כן, הדבר ייתכן" הינו משהו הדומה לאישור של אמונה במדע המודרני של הטבע. בכפוף לחשיבה ביקורתית, אנו יכולים לומר שעבור מישהו המקבל את המדע המודרני של הטבע, אין אפשרות אחרת מלבד לומר "כן", משום שהוא שואף להסביר תופעות טבעיות באמצעים מובנים ולשאוב אותם מתוך חוקי הטבע מבלי לחזור לאחור להתערבות על טבעית. מכל מקום, בנקודה זו, הניסיון להסביר כל דבר באמצעים של חוקי הטבע, כלומר, דרך צירופי מקרים, מעיד על כך שאין לו אלטרנטיבה אחרת לפנות אליה, משום שמה עוד הוא יכול לעשות חוץ מאשר להאמין בצירופי מקרים?" 183
דארוויניזם ומטריאליזם
הסיבה היחידה לכך שהתיאוריה של דארווין עדיין זוכה להגנה למרות הפרכתה המפורשת על-ידי המדע נעוצה בקשר ההדוק שמשתמר בינה ובין מטריאליזם.
מאחר שדארווין החיל את הפילוסופיה המטריאליסטית על מדעי הטבע, חסידי פילוסופיה זו, ובראש ובראשונה המרקסיסטים, ממשיכים להגן על הדארוויניזם בכל תנאי.
אחד מתומכיה המפורסמים ביותר של תיאורית האבולוציה בתקופתנו, הביולוג דוגלאס פוטוימה, כתב:
"יחד עם תיאורית ההיסטוריה המטריאליסטית של מרקס...שימשה תיאורית האבולוציה של דארווין קורה מכרעת בפלטפורמה של מכניזם ומטריאליזם." 1
זוהי הודאה ברורה מאוד המסבירה מדוע תיאורית האבולוציה באמת כה חשובה לתומכיה..
אבולוציוניסט מפורסם נוסף, הפליאונתולוג סטפן ג'. גולד אמר:
"דארווין יישם פילוסופיה מטריאליסטית עקבית על פרשנות הטבע שלו." 2
ליאון טרוצקי, אחד המוחות המבריקים של המהפכה הקומוניסטית הרוסית לצד לנין, העיר: "התגלית של דארווין היוותה את הניצחון הכביר ביותר של הדיאלקטיקה בכל התחום של חומר אורגאני."3 למרות זאת, המדע מראה שהדארוויניזם לא היה בגדר ניצחון לפילוסופיה המטריאליסטית כי אם אות לתבוסתה.
 |  |  |
| מרקם | דארווין | טרוצק |
1- Douglas Futuyma, Evolutionary Biology, 2nd ed., Sunderland, MA: Sinauer, 1986, p. 3
2- Alan Woods and Ted Grant, "Marxism and Darwinism", Reason in Revolt: Marxism and Modern Science, London, 1993
3- Alan Woods and Ted Grant. "Marxism and Darwinism", London, 1993
כפי שדיטפורת' ציין, הגישה המדעית המטריאליסטית מאמצת כעיקרון הבסיסי שלה את הסבר החיים על-ידי הכחשת "התערבות על-טבעית", קרי, בריאה. מרגע שעיקרון זה מאומץ, אפילו התרחישים שלא ייתכנו לחלוטין, מתקבלים בנקל. ניתן למצוא דוגמאות להלך נפש דוגמאטי זה כמעט בכל הספרות האבולוציוניסטית. פרופסור עלי דמירסוי (Demirsoy ), חסיד ידוע של תיאורית האבולוציה בטורקיה, הינו אחד מני רבים. כפי שאוזכר קודם, לפי דמירסוי, ההסתברות של היווצרות מקרית של ציטוכרום-C , חלבון החיוני לחיים, הינה "בלתי סבירה, בדומה להסתברות שקוף יכתוב את היסטורית האנושות במכונת כתיבה מבלי לעשות כל טעויות". 184
אין ספק שקבלת אפשרות שכזו משולה למעשה לדחיית עקרונות היסוד של ההיגיון והשכל הישר. אפילו כתיבה נכונה של אות אחת על דף מעידה בוודאות שהינה מעשה ידי-אדם. על אחת כמה וכמה בראותנו ספר על היסטורית העולם, אנו יכולים להסיק בוודאות שהוא נכתב על-ידי מחבר אדם. שום אדם בר-דעת לא יאמין לאפשרות שהאותיות בספר עב כרס זה הצטרפו יחד "באופן מקרי".
למרות זאת, מעניין מאוד לראות כיצד הפרופסור "המדען האבולוציוניסט", עלי דמירסוי, מקבל את ההנחה הבלתי רציונאלית הבאה:
"באופן מהותי, ההסתברות של היווצרות רצף של ציטוכרום-C שקולה לאפס. כלומר, אם החיים דורשים רצף מסוים, ניתן לומר שהסתברות זו עשויה להתממש פעם אחת ביקום כולו. אם לא כן, כוחות על-טבעיים כלשהם שמצויים מעבר להגדרתנו היו חייבים להתערב בהיווצרותו. קבלת אפשרות זו איננה הולמת את המטרה המדעית. לכן, אנו חייבים להתמקד בהשערה הראשונה." 185
דמירסוי מודה שהוא מעדיף את הבלתי אפשרי, כדי "שלא יהיה אנוס לקבל את קיומם של כוחות על-טבעיים" – במילים אחרות, לקבל את קיום הבורא. ברור שאין בין גישה זו ובין המדע שום קשר. שלא במפתיע, כשדמירסוי מתייחס לנושא אחר – מקורות המיטוכונדריה בתא – הוא מקבל במישרין את צירוף המקרים כהסבר, למרות שהוא "עומד בניגוד גמור לחשיבה המדעית".
"לב הבעיה הינו כיצד המיטוכונדריה (גופיפים המספקים אנרגיה לתא) השיגה מאפיין זה, משום שהשגתו באופן מקרי גם על-ידי אינדיבידואל אחד, דורשת הסתברויות קיצוניות שהינן ברמה בלתי נתפסת...האנזימים הדואגים לנשימה ומתפקדים כזרז בכל צעד בצורה אחרת, יוצרים את לב המנגנון. תא חייב להכיל את רצף האנזים במלואו, אחרת יהיה חסר-משמעות. כאן, למרות היות הדבר מנוגד לחשיבה ביולוגית, על מנת להימנע מהסבר או ספקולציה דוגמאטיים יותר, עלינו לקבל, הגם שבחוסר רצון, שכל אנזימי הנשימה היו קיימים במלואם בתא לפני שהתא נפגש לראשונה עם חמצן." 186
מהצהרות אלה ניתן להגיע למסקנה שהאבולוציה איננה תיאוריה שנהגתה דרך חקירה מדעית. להיפך, צורתה ותכנה של התיאוריה הוכתבו על פי דרישות הפילוסופיה המטריאליסטית. לאחר מכן, היא הפכה לאמונה או לדוגמה בניגוד לעובדות מדעיות קונקרטיות. שוב, אנו יכולים לראות בבירור מתוך הספרות האבולוציוניסטית שלכל המאמץ המתואר יש "מטרה" – ומטרה זו הינה פסילה, בכל מחיר, של האמונה הדוגלת בבריאתם של כל היצורים החיים.
אבולוציוניסטים מגדירים מטרה זו כ"מדעית". למרות זאת, הדבר שהם מתייחסים אליו איננו מדע, כי אם פילוסופיה מטריאליסטית. מטריאליזם פוסל באופן מוחלט את הקיום של כל דבר שהינו "מעבר" לחומר (או של כל דבר שהינו על טבעי). המדע עצמו אינו מחויב לקבל דוגמה שכזו. מדע פירושו חקירת הטבע וגזירת מסקנות מתוך ממצאים מחקריים. אם ממצאים אלו מובילים למסקנה שהטבע נברא, המדע צריך לקבל זאת. זוהי חובתו של מדען אמיתי ולא הגנה על תרחישים בלתי אפשריים באמצעות דבקות בדוגמות המטריאליסטיות המיושנות של המאה ה-19.
עד כה, בחנו כיצד החוגים הנאמנים לפילוסופיה מטריאליסטית משבשים מדע, כיצד הם מתעתעים באנשים למען הבדותות האבולוציוניסטיות שהם מאמינים בהן בצורה עיוורת, וכיצד הם מסתירים מציאויות. כעת משאמרנו זאת, עלינו להודות שחוגי המטריאליסטים, אמנם בבלי דעת, מספקים גם "שירות" חשוב.
"שירות" זה, באמצעותו הם שואפים להצדיק את מחשבתם האתיאיסטית והשגויה, מתממש באמצעות החשיפה של חוסר ההיגיון וחוסר העקביות של החשיבה המסורתית והדוגמאטית שמוצגת בשם דת האיסלם. העוונות של החוג המטריאליסטי אתיאיסטי מסייעים לחשוף את הדת השקרית שאין בינה ובין הקוראן או בינה ובין האיסלם שום קשר ; דת שמסתמכת על שמועות, על דעות קדומות ועל דברים בטלים, ושאין באמתחתה שום טיעון עקבי להציעו. באופן זה, נחשפים כל אותם סתירות, העדר עקביות וחוסר ההיגיון של הדת השקרית, הזוכים להגנה על-ידי אותם חוגים צבועים ומתחסדים שפועלים שלא כראוי בשם האיסלם, מבלי להישען על ראיות תקפות.
לפיכך, המטריאליסטים מסייעים לאנשים רבים להכיר בקדרות של הלך הנפש המסורתי והדוגמאטי, ומדרבנים אותם לחפש את המהות והמקור האמיתי של דת על-ידי הצטרפות ודבקות בקוראן. שלא במתכוון, אמנם, הם מצייתים לציווי האל ומשרתים את דתו. יתרה מזאת, הם חושפים את פשטנותו של הלך הנפש שמציג דת שקרית הנבדית בשם האל ומוצעת כאיסלם לכל, ומסייעים להחליש את שליטת השיטה הדוגמאטית שמאיימת על החברה.
לכן, באופן מחויב המציאות ובכפוף למנת גורלם, הם הופכים לאמצעים לכינון צו האל באשר לקיום דתו האמיתית, בעודם גורמים ליריבי הדת לפעול הזה כנגד זה. צו האל מצוין בקוראן באופן הבא:
"אלמלא הדף אלוהים אנשים, אלה בידי אלה, הייתה הארץ נשחתת..." (קוראן 2:251 )
בנקודה זו, אנו סבורים שחיוני להשאיר דלת פתוחה לכמה מחסידי החשיבה המטריאליסטית האבולוציוניסטית. אלו אנשים שאולי יצאו וביקשו את האמת בעבר, אך הוסטו מדרכה של דת האמת בהשפעת דברי הבטל שהוצגו בשם האיסלם, הכזבים שנבדו בשם הנביא וסיפורי רכיל שהושמעו באוזניהם מאז ילדותם, וכך מעולם לא נהנו מההזדמנות לגלות את האמת בעצמם. ייתכן שהם למדו על הדת מתוך ספרים שנכתבו בידי יריבי הדת שניסו לזהות את האיסלם עם דברי כזב ושקר שאינם קיימים בקוראן, ועם המסורתיות והדוגמאטיות. המהות והמקור של האיסלם הינם שונים לחלוטין, ויתרה מזאת, הם מנוגדים בתכלית לכל מה שלימדו אותם. זו הסיבה שאנו מציעים שהם ישיגו את הקוראן מוקדם ככל האפשר, יקראו את ספר האלוהים בלב רחב ובהלך רוח מצפוני ובלתי משוחד, וילמדו על הדת מתוך המקור האמיתי שלה. אם הם זקוקים לעזרה, הם מוזמנים לפנות לספרים שנכתבו על בסיס רעיונות בקוראן על-ידי מחבר ספר זה, הרון יחיא.
THE SCIENTIFIC DEATH OF MATERIALISM
היסודות הפילוסופיים של תיאורית האבולוציה, קרי המטריאליזם של המאה ה-19, מציעים שהיקום היה קיים מאז ומעולם, שהוא לא נברא, ושניתן להסביר את העולם האורגאני במונחי פעולות גומלין של חומר. מכל מקום, תגליות המדע במאה ה-20 הפריכו השערות אלו מן היסוד. ההנחה שהיקום היה קיים מאז ומעולם התרסקה בשל התגלית כי היקום נוצר מתוך מפץ גדול (המוכר גם בכינויו האנגלי ״ביג בנג״) שהתרחש לפני כמעט 15 מיליארד שנה. המפץ הגדול מראה שכל החומרים הפיסיים ביקום החלו להתקיים יש מאין: במילים אחרות, הם נבראו.
אחד התומכים החשובים ביותר של מטריאליזם, הפילוסוף האתיאיםט אנתוני פלו (Flew) הודה:״באופן ידוע לשמצה, הווידוי טוב לנשמה. לכן אתחיל בהודאה ש׳הלוחם האתיאיםטי׳ צריך לחוש מבוכה נוכח הקונצנזוס הקוסמולוגי בן זמננו (המפץ הגדול). זאת מאחר שנראה שהקוםמולוגים מספקים הוכחה מדעית לכך...שה״תה ליקום התחלה.״1 המפץ הגדול אף מראה שבכל שלב, קיבל היקום צורה באמצעות בריאה מבוקרת. הדבר מובהר דרך הסדר שהתרחש לאחר המפץ הגדול, סדר שהיה מושלם מכדי להיווצר מתוך התפוצצות לא מבוקרת. הפיסיקאי הנודע, פאול דיווים (Davies), הסביר סיטואציה זו: ״קשה לעמוד בפני התחושה שמבנה היקום הנוכחי, שנראה כה רגיש לשינויים קלים בכמויות ובמספרים, הינו אכן תוצאה של מחשבה זהירה...שיתוף הפעולה שנראה פלאי בין ערכים מספריים שהטבע הקצה לגדלים הקבועים היסודיים שלו חייב להמשיך ולשמש כראיה המשכנעת ביותר לאלמנט של תכנון קוסמי.״2
אותה מציאות מובילה את הפרופסור לאסטרונומיה האמריקני, ג׳ורג׳ גרינשטיין, לומר:
״כאשר אנו סוקרים את כל הראיות, המחשבה שמתעוררת באורח מיידי היא שאיזשהו רשות על טבעית חייבת להיות מעורבת.״3
לפיכך, ההשערה המטריאליסטית כי החיים יכולים להיות מוסברים אך ורק במונחים של פעולות גומלין של חומר, מתמוטטת גם היא נוכח התגליות המדעיות. באופן ספציפי, מקור האינפורמציה הגנטית הקובע את כל היצורים החיים, אינו יכול להיות מוסבר בשום פנים ואופן על-ידי סוכן מטריאלי טהור כלשהו. אחד מהתומכים המובילים של תיאורית האבולוציה, ג׳ורג׳ ק. וויליאמם (Williams), הודה בעובדה it במאמר משנת 1995: ״ביולוגים אבולוציוניםטים אינם מצליחים להבין שהם עובדים בשני תחומים שהינם, פחות או יותר, חסרי קנה מידה להשוואה: תחום האינפורמציה ותחום החומר...הגן הינו חבילת אינפורמציה, ולא אובייקט...מחסור זה בגורמים מתארים הופך את החומר והאינפורמציה לשני תחומי קיום נפרדים, שצריך לדון בהם בנפרד, במונחים העצמיים של כל אחד מהם.״4
סיטואציה זו הינה ראיה לקיומה של חוכמה על-חומרית המביאה את האינפורמציה הגנטית לידי קיום. חומר אינו יכול, בשום אופן, ליצור אינפורמציה בתוך עצמו. ראש ״המכון הפדראלי הגרמני לפיסיקה וטכנולוגיה״, פרופסור וורנר גיט (Gitt), העיר:
״כל ההתנסויות מלמדות שנדרשה ישות חושבת שהפעילה את כוח הרצון העצמי החופשי, כמו גם את הקוגניציה והיצירתיות שלה. אין חוק טבע מוכר, אין תהליך מוכר ואין רצף אירועים מוכר שיכולים לגרום לאינפורמציה להיווצר מעצמה בתוך חומר.״5
כל העובדות המדעיות האלו ממחישות כי אלוהים, שיש ברשותו כוח וידע חיצוניים, יצר את היקום ואת כל הדברים החיים. באשר למטריאליזם, ארתור קוםטלר (Koestler), אחד הפילוסופים המפורסמים ביותר במאה שלנו, אמר:
״פילוסופיה זו כבר אינה יכולה לטעון שהיא מדעית.״6
1 Henry Margenau, Roy A. Vargesse. Cosmos, Bios, Theos. La Salle IL: Open Court Publishing, 1992, p. 241
2 Paul Davies. God and the New Physics. New York: Simon & Schuster, 1983, p. 189
3 Hugh Ross. The Creator and the Cosmos. Colorado Springs, CO: Nav-Press, 1993, pp. 114-15
4 George C. Williams. The Third Culture: Beyond the Scientific Revolution, New York, Simon & Schuster, 1995, pp. 42-43
5 Werner Gitt. In the Beginning Was Information. CLV, Bielefeld, Germany, p. 107, 141
6 Arthur Koestler, Janus: A Summing Up, New York, Vintage Books, 1978, p. 250
