פרק רביעי
תיעוד המאובנים מפריך את האבולוציה

בהתאם לתיאורית האבולוציה, הופיע כל מין חי מאב קדמון. מין אחד שהיה קיים קודם-לכן הפך למשהו אחר עם הזמן. בדרך זו החלו כל המינים להתקיים. על פי התיאוריה, שינוי צורה זה התפתח בהדרגה על פני מיליוני שנים.

לו כך היה, הרי שבמשך תקופת הזמן העצומה בה התרחשו כמשוער שינויי צורה אלו, היו צריכים להתקיים מיני ביניים רבים מספור. לדוגמה, היו צריכים לחיות יצורים כמו דג למחצה/זוחל למחצה אשר רכשו כמה תכונות של זוחלים בנוסף לתכונות הדג שכבר היו להם ויצורי זוחל/ציפור, שרכשו כמה תכונות של עופות בנוסף לתכונות הזוחלים שכבר היו בבעלותם. חסידי האבולוציה מתייחסים ליצירי דמיון אלו, שהם מאמינים שהתקיימו בעבר, כאל "צורות מעבר".

אם באמת התקיימו בעלי חיים אלו, הרי שהיו צריכים להיות מיליוני או אף מיליארדי פרטים שלהם. חשוב יותר, שרידי יצורים אלו אמורים להימצא בתיעוד המאובנים. מספר צורות מעבר אלו צריך להיות גדול אף יותר ממספר מיני בעלי-החיים הנוכחיים, ושרידיהם צריכים היו להימצא בכל העולם. ב"מוצא המינים", דארווין קיבל עובדה זו והסביר:

"אם התיאוריה שלי נכונה, זני ביניים רבים מספור, הקושרים את כל המינים מאותה קבוצה יחד בסמיכות הגדולה ביותר, ללא ספק היו צריכים להתקיים...ראיות, אם כן, של צורתם הקודמת יכלו להתגלות רק בין שרידי המאובנים." 23

Living Fossils

במה יצורים מאובנים שגילם המתוארך הוא מיליוני שנים, אך הם אינם שונים מדוגמאות טיפוסיות מודרניות. שרידים אלו מהווים הוכחה ״חיה״ לכך שכל הדברים החיים הופיעו, לא כתוצאה של אבולוציה, אלא על-ידי בריאה מושלמת, ומעולם כלל לא עברו תהליך של אבולוציה.

HERRING

SEA URCHIN

SEQUOIA LEAF

VEEVIL

JUVENILE RABBIT

SUN FISH

אפילו דארווין עצמו היה מודע להיעדר צורות מעבר שכאלה. הוא קיווה שהן יתגלו בעתיד. למרות שהיה אופטימי ביותר, הוא הבין שצורות ביניים חסרות אלו היו אבני-הנגף לתיאוריה שלו. זוהי הסיבה לכך שכתב את הדברים הבאים בפרק שכונה "קשייה של התיאוריה" בספרו "מוצא המינים":

"...אם מינים היו צאצאים של מינים אחרים בשינויים הדרגתיים, מדוע איננו רואים בכל מקום צורות מעבר רבות-מספור? מדוע הטבע כולו אינו שרוי באי-סדר, במקום המינים המוגדרים היטב כפי שאנו רואים אותם?...ברם, לפי תיאוריה זו, היו צריכות להתקיים צורות מעבר רבות מספור, מדוע אם כן איננו מוצאים אותן משובצות באין-ספור מקומות בתוך קליפת כדור הארץ?...אך באזור הביניים, בעל תנאי ביניים של חיים, מדוע איננו מוצאים כיום מיני ביניים הקשורים זה לזה בצורה הדוקה? קושי זה די מבלבל אותי כבר זמן רב." 24

ההסבר היחיד שדארווין הצליח להעלות כדי להגיב על ערעור זה, היה הטיעון שתיעוד המאובנים שנחשף עד כה הוא בלתי מספק. הוא טען שכאשר תיעוד המאובנים ייחקר לפרטי הפרטים, החוליות החסרות יתגלו.

המאובנים שנתגלו בסלעי הקמבריון שייכים לחלזונות, טרילוביטים (סרטנים קדמוניים), ספוגים, תולעים, מדוזות, כוכבי-ים, סרטני ים ושושנות ים. המעניין מכל הוא שפסיפס רחב זה של יצורים חיים, הופיע באופן פתאומי. לכן, בספרות הגיאולוגית זכה אירוע פלאי זה להתייחסות כ׳׳מפץ הקמבריוני״.

פליאונטולוגים חסידי אבולוציה, שהאמינו בנבואתו של דארווין, העלו מאובנים מתהום הנשייה וחיפשו אחר החוליות החסרות בכל רחבי העולם מאז אמצע המאה ה-19. חרף המאמצים, לא נתגלו עדיין כל צורות מעבר. כל המאובנים שנחשפו בחפירות הראו, שבניגוד לאמונות האבולוציוניסטים, החיים הופיעו על פני האדמה באופן פתאומי ובצורתם המושלמת. בנסותם להוכיח את התיאוריה שלהם, גרמו האבולוציוניסטים, בלא יודעין, להתמוטטותה.

דרק ו. אייגר (V. Ager ), פליאונטולוג בריטי מפורסם, הודה בעובדה זו למרות שהוא מחסידי תיאורית האבולוציה:

"הנקודה שעולה היא שגם אם אנו בוחנים את תיעוד המאובנים בפרוטרוט, בין אם ברמה של הסדרים או של המינים, אנו מגלים שוב ושוב – לא אבולוציה הדרגתית, אלא התפוצצות אוכלוסין פתאומית של קבוצה אחת על חשבון אחרת." 25

פליאונטולוג אחר, מארק צרנסקי (Czarnecki ), העיר את ההערה הבאה:

"בעיה עיקרית בהוכחת התיאוריה היא תיעוד המאובנים ; סימני החותם של מינים שנכחדו המשומרים בתצורות הגיאולוגיות של כדור הארץ. תיעוד זה מעולם לא גילה עקבות לגרסאות הביניים המשוערות של דארווין. במקום זאת, מינים מופיעים ונעלמים בצורה פתאומית, וחריגות זו הזינה את טיעון חסידי הבריאה שכל המינים נבראו על-ידי אלוהים." 26

לא ניתן להסביר פערים אלו המצויים בתיעוד המאובנים באמירה שעדיין לא נתגלו מספיק מאובנים, ושיום אחד הם יתגלו. חוקר אמריקני אחר, רוברט ווסון (Wesson ), ציין בספרו "מעבר לברירה טבעית" משנת 1991, ש"הפערים בתיעוד המאובנים הם ממשיים ומשמעותיים". הוא עיבד טענה זו באופן הבא:

"מכל מקום, הפערים בתיעוד הם ממשיים. העדר תיעוד של הסתעפות משמעותית כלשהי בולט מאוד. מינים לא משתנים או כמעט לא משתנים, לאורך תקופות ארוכות. מינים לעתים נדירות, וסוגים מעולם לא הראו התפתחות למינים או לזנים חדשים, אלא רק החלפה של אחד על-ידי אחר, והשינוי הוא פתאומי פחות או יותר." 27

החיים הופיעו על כדור הארץ באופן פתאומי ובצורות מורכבות

כשבוחנים את שכבות היבשה ואת תיעוד המאובנים, ניתן לראות שכל היצורים החיים הופיעו בעת ובעונה אחת. השכבה הקדומה ביותר של אדמה בה נמצאו מאובנים של יצורים חיים היא קמבריון, שגילה מוערך כ 500- 550 מיליון שנה.

היצורים החיים שנמצאו בשכבות המשתייכות לתור הקמבריון הופיעו במפתיע בתיעוד המאובנים – אבות קדמוניים לא היו קיימים מראש. המאובנים שנמצאו בסלעי הקמבריון שייכים לחלזונות, טרילוביטים (סרטנים קדמוניים), ספוגים, תולעים, מדוזות, קיפודי-ים, וחסרי-חוליות מורכבים נוספים. הפסיפס הרחב של היצורים החיים העשוי ממספר רב שכזה של יצורים מורכבים, הופיע באופן כה פתאומי עד שבספרות הגיאולוגית זכה אירוע פלאי זה להתייחסות כ"מפץ הקמבריוני".

THE MIRACLE OF CREATION THAT CONFOUNDS EVOLUTION

הטרילוביטים שהופיעו באופן פתאומי בתור הקמבריון היו בעלי מבנה עין מורכב ביותר. עין זו שמורכבת ממיליוני חלקיקים זעירים בדמו חלת דבש ומערכת עדשות כפולות מאופיינת במילותיו של פרופסור לגיאולוגיה, דייויד רופ (Raup), ״בתכנון אופטימאלי שהיה מצריך מהנדס אופטי מיומן מאוד ובעל דמיון פורה כדי לפתחו כיום״. עין זו הופיעה לפני 530 מיליון שנה בצורתה המושלמת. ללא ספק, אין בכוחו של רעיון האבולוציה להסביר את התגלותו הפתאומית של תכנון מופלא שכזה והוא מוכיח את ממשות הבריאה. יתרה מזאת, מבנה עין הטרילוביט דמוי חלת הדבש שרד ללא כל שינוי עד ימינו. חרקים שונים כמו למשל דבורים ושפיריות הינם בעלי מבנה עין הזהה לזה שהיה לטרילוביט.* סיטואציה זו מפריכה את תזת האבולוציה כי דברים חיים התפתחו והתקדמו בהדרגה מהצורות הפרימיטיביות למורכבות יותר.

(*) R.L.Gregory, Eye and Brain: The Physiology of Seeing, Oxford University Press, 1995, p.31

רוב היצורים ברובד זה הם בעלי מערכות מורכבות ומבנים מתקדמים, כגון עיניים, זימים, ומערכות מחזוריות, הזהות במדויק לדוגמאות הטיפוסיות המודרניות. לדוגמה, מבנה העין הריסני בעל העדשה הכפולה של הטרילוביטים הינו פלא בריאה. דייויד רופ (Raup ), פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטאות הארוורד, רוצ'סטר ושיקגו, אומר:

"הטרילוביטים מלפני 450 מיליוני שנים השתמשו בתכנון אופטימאלי שהיה מצריך מהנדס אופטי מיומן מאוד ובעל דמיון פורה כדי לפתחו כיום". 28

חסרי-חוליות מורכבים אלו הופיעו באופן פתאומי ובשלמות, ללא כל צורת חיבור או מעבר בינם ובין היצורים החד-תאיים שהיוו את צורות החיים היחידות שקדמו להם על פני האדמה.

ריצ'רד מונסטרסקי (Monastersky ), עיתונאי ב"חדשות מדע", אחד מכתבי העת הפופולאריים של ספרות האבולוציה, ציין את הדברים הבאים לגבי ה"מפץ הקמבריוני" שהינו מלכודת-מוות עבור תיאורית האבולוציה:

"לפני חצי מיליארד שנה, הופיעו לפתע הצורות המורכבות מאוד של חיות אותן אנו רואים כיום. רגע זה, בדיוק בתחילת תור הקמבריון של כדור הארץ, לפני כ- 550 מיליון שנה, ציין את המפץ ההתפתחותי שמילא את הים ביצורים המורכבים הראשונים של כדור הארץ...מערכת בעלי החיים הגדולה של זמננו כבר נכחה בתור הקמבריון המוקדם...והם נבדלו זה מזה כפי שהם כיום." 29

חקירה עמוקה יותר של "המפץ הקמבריוני" הראתה איזו דילמה גדולה הוא יצר עבור תיאורית האבולוציה. ממצאים עדכניים מציינים שכמעט כל המערכות, ממחלקות בעלי החיים הבסיסיות ביותר, הופיעו בפתאומיות בתור הקמבריון. מאמר שפורסם בכתב-העת "מדע" בשנת 2001 אומר: "ראשית תור הקמבריון, לפני 545 מיליון שנה, נצפה בהופעה הפתאומית בתיעוד המאובנים של כמעט כל סוגי בעלי-החיים העיקריים (מערכות) שעדיין שולטים במכלול אוכלוסיות החי והצומח כיום". 30 אותו מאמר ציין שעל מנת להסביר במונחים של תיאורית האבולוציה את קבוצות החי האלו שהינן כה מורכבות ונבדלות, היו צריכות להתגלות שכבות מאובנים עשירות מאוד המראות תהליך התפתחותי הדרגתי, אך הדבר עדיין לא הוכח כאפשרי:

התפתחות ותפוצה נבדלות אלו מצריכות אף הן היסטוריה קודמת של הקבוצה, שגם לגביה לא קיים תיעוד מאובנים. 31

כיצד התמלא כדור הארץ באופן פתאומי במספר כה גדול של מיני בעלי-חיים, וכיצד סוגי מינים נבדלים אלו, ללא אבות קדמוניים משותפים, עשויים היו להופיע, הינן שאלות שנשארות חסרות מענה על-ידי חסידי אבולוציה. הזואולוג מאוניברסיטת "אוקספורד", ריצ'רד דווקינס (Dawkins ), אחד התומכים החשובים בעולם בחשיבה האבולוציונית, העיר לגבי מציאות זו שחותרת תחת הבסיס של כל אותם טיעונים שהוא מגן עליהם:

"לדוגמה, שכבות סלעי הקמבריון....הינן הקדומות ביותר בהן אנו מוצאים את רוב הקבוצות העיקריות של חסרי החוליות. ואנו מגלים שרבים מהם כבר מצויים במצב מתקדם של התפתחות, בדיוק באותה תקופה עצמה שהתגלו בה. זה כאילו שהם רק הוצנחו לשם, ללא כל היסטורית התפתחות.” 32

כפי שדווקינס נאלץ להודות, המפץ הקמבריוני הינו עדות חזקה לבריאה, משום שבריאה היא הדרך היחידה להסביר את הופעת החיים על פני האדמה בצורתם המושלמת. דוגלאס פוטוימה, ביולוג אבולוציוניסט ידוע הודה בעובדה זו: "יצורים, או שהופיעו על פני האדמה מפותחים באופן מלא או שלא. אם לא הופיעו כך, הרי שהיו חייבים להתפתח ממינים שהתקיימו קודם, באמצעות תהליך של השתנות. אם הופיעו במצב מפותח במלואו, אכן מחויב שהם נוצרו על-ידי אינטליגנציה כל-יכולה מסוימת." 33 דארווין עצמו הכיר באפשרות זו כשכתב: "אם מינים רבים, המשתייכים לאותם סוגים או משפחות, באמת התחילו את החיים בבת-אחת, העובדה תהיה קטלנית לתיאוריה של המוצא באמצעות השתנויות אטיות דרך ברירה טבעית. 34 תור הקמבריון אינו אלא "מכת המחץ" של דארווין. זו הסיבה לכך שהפליאונטולוג-אנתרופולוג האבולוציוניסט השוויצרי, סטפן בנגטסון (Bengtson ), שהודה בהעדרן של חוליות מעבר בעת שתיאר את תור הקמבריון, הציע את ההערה הבאה: "מבלבל (ומביך) לדארווין, אירוע זה עדיין מדהים אותנו". 35

תיעוד המאובנים מראה, ללא ספק, שדברים חיים לא התפתחו מהצורות הפרימיטיביות למתקדמות יותר, ובמקום זאת הופיעו באופן פתאומי ובמצבם המושלם. בקצרה, יצורים חיים לא החלו את קיומם על-ידי אבולוציה, אלא נבראו.

השוואות מולקולאריות מעמיקות את המבוי הסתום הקמבריוני של האבולוציה

INTERESTING SPINES אחד היצורים שהופיעו בפתאומיות בתור הקמבריון הינו ״הלוציגניה״. מאובן זה, כמו מאובנים קמבריונים רבים, הינו בעל עמוד שדרה קשה וחד שנועד להגן עליו מפני טורפים (משמאל). אחד הדברים שאבולוציוניסטים אינם מסוגלים להסביר הוא מדוע יצורים אלו היו מצוידים במערכת הגנה כה יעילה כשלא היו בסביבתם חיות טרף. העדרן של חיות הטרף שולל את האפשרות להסביר עמוד שדרה זה במונחים של ברירה טבעית.

עובדה נוספת שגורמת לאבולוציוניסטים למבוכה עמוקה לגבי המפץ הקמבריוני היא ההשוואה בין קטגוריות מיון שונות של החי. תוצאותיהן של השוואות אלו חושפות שקטגוריות מיון בעלי חיים שנחשבו, עד לא מזמן ל"בני-משפחה קרובים" בעיני אבולוציוניסטים, שונות מאוד במובן הגנטי, עובדה הגורמת למבוכה גדולה יותר לגבי הנחת "צורת המעבר" שקיימת רק ברמה תיאורטית. מאמר שפורסם ב"התרחשויות באקדמיה הלאומית למדעים" בשנת 2000, דיווח שניתוחי דנ"א פסלו קטגוריות מיון שנחשבו בעבר ל"צורות מעבר":

"ניתוח רצף דנ"א מכתיב פירוש חדש לעצים פילוגנטיים המתארים יחסי גומלין אבולוציוניים בין המינים. קטגוריות מיון שנחשבו פעם כמייצגות דרגות רצופות של מורכבות בבסיס עץ הרב-תאיים, נדחקו לעמדות הרבה יותר גבוהות בתוך העץ. הדבר אינו משאיר שום "מצבי ביניים" התפתחותיים וכופה עלינו לחשוב מחדש על היווצרות המורכבות של הרב-תאיים בעלי סימטריה דו-צדדית...". 36

באותו מאמר, מציינים מספר מחברים תומכי אבולוציה שכמה קטגוריות מיון שנחשבו ל"צורות ביניים" בין קבוצות כגון מערכת הספוגים, מערכת הצורבים (cnidarians ) ומערכת המסרקנים (ctenophores ), אינן יכולות להיחשב עוד ככאלה עקב ממצאים גנטיים חדשים, ושהם "איבדו תקווה" לבניית עצי משפחה אבולוציוניים מסוג זה:

"לפילוגֶנֶזָה (שלבי התפתחות הגזע) החדשה על-בסיס מולקולארי יש כמה השלכות חשובות. הראשונה במעלה היא היעלמותן של קטגוריות מיון "ביניימיות" בין ספוגים, צורבים, מסרקנים, ושל אב-הקדמון המשותף של בעלי "הסימטריה הדו-צדדית"...המסקנה היא שיש לנו פער רציני בענף שמוביל לסימטריה הדו-צדדית. איבדנו את התקווה, שכה רווחת בחשיבה ה"אבולוציוניסטית" הישנה יותר, לבניית המורפולוגיה של ה"אב הקדמון של בעלי חלל הגוף" דרך תרחיש המערב דרגות רצופות של עלייה במורכבות על בסיס האנטומיה של צאצאים "פרימיטיביים" קיימים של אב קדמון". 37

ביבליוגרפיה

23 Charles Darwin, The Origin of Species: A Facsimile of the First Edition, Harvard University Press, 1964, p. 179.
24 Ibid, pp. 172, 280.
25 Derek V. Ager, "The Nature of the Fossil Record", Proceedings of the British Geological Association, Vol 87, 1976, p. 133.
26 Mark Czarnecki, "The Revival of the Creationist Crusade", MacLean's, January 19, 1981, p. 56.
27 R. Wesson, Beyond Natural Selection, MIT Press, Cambridge, MA, 1991, p. 45
28 David Raup, "Conflicts Between Darwin and Paleontology", Bulletin, Field Museum of Natural History, Vol 50, January 1979, p. 24.
29 Richard Monastersky, "Mysteries of the Orient", Discover, April 1993, p. 40.
30 Richard Fortey, "The Cambrian Explosion Exploded?", Science, vol 293, No 5529, 20 July 2001, p. 438-439.
31 Ibid.
32 Richard Dawkins, The Blind Watchmaker, London: W. W. Norton 1986, p. 229.
33 Douglas J. Futuyma, Science on Trial, New York: Pantheon Books, 1983, p. 197.
34 Charles Darwin, The Origin of Species: A Facsimile of the First Edition, Harvard University Press, 1964, p. 302.
35 Stefan Bengston, Nature, Vol. 345, 1990, p. 765.
36 The New Animal Phylogeny: Reliability And Implications, Proc. of Nat. Aca. of Sci., 25 April 2000, vol 97, No 9, p. 4453-4456.
37 Ibid.